דוקטרינת איש שלום ללוחמה רובוטית

המדגים הטכנולוגי, המובל במשהב"ט ע"י מפא"ת ומנת"ק משלב שורה של טכנולוגיות ויכולות מתקדמות בראייה מערכתית. הוא יהיה בעל יכולות תמרון מתקדמות, יכולת נשיאת מטעני משימה כבדים ומגוונים ומערכת מובנית לשילוח וקליטת רחפנים.  על הכלי ישולב 'צריח איתן' 30 מ"מ שמפותח ומיוצר על ידי מנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) וכולל כוונות, מערכת בקרת אש והגנה אקטיבית 'חץ דורבן' מבית אלביט מערכות, משגר טילים של התעשייה האוירית וטילי ספייק של חברת רפאל.

וכמובן אפשרי רכש מחו"ל וגם פיתוח יצור ורכש של דגמים וכלים מכל הסוגים והמינים שנמצאים בהישג יד טכנולוגי.

בהתאם לדרישות צבא ארה"ב פותח טנק קל בהנעה חשמלית שמתאים למגוון רחב של משימות שונות, לחצות בקלות גשרים ודרכים הרריות בתנועה שקטה וחשאית. היצרנית: "פלטפורמה ייחודית שאין מסוגה בעולם".

חברת "Textron" האמריקאית חשפה לאחרונה את הטנק הרובוטי החדשני שלה שעל פיתוחו היא עובדת בשנים האחרונות. Ripsaw M5 (המסור) מתוכנן לבצע מגוון רחב של משימות. את הטנק הלא מאויש הזה ניתן לציד גם בחימוש אל-הרג לדיכוי מהומות ועל פי נציגי החברה בגלל אמצעי התצפית והוויזואליה שיש עליו, גם לאסוף מודיעין בטווחים קרובים.

מדובר בטנק קל בעל יכולת תמרון גבוה שבניגוד לטנקים הכבדים, יכול לחצות די בקלות גשרים ולנוע בשטח הררי וגבוה. את הטנק ניתן להפעיל מעמדה מרוחקת שנמצאת במקום בטוח. בנוסף ניתן בחלק מהמשימות להפעיל אותו באופן אוטונומי על ידי הגדרת משימה, למשל בהגנת בסיסים או גבולות.

ההיתכנות הטכנולוגית היא כבר עובדה קיימת. חלק מהכלים אף נמצאים בשימוש מבצעי. יש להעריך שאם קברניטי הביטחון והמדינה, יאמצו את הדוקטרינה הנכונה, תוך שנים ספורות יכולה ישראל להשיג עליונות צבאית מכרעת לכל מצב וכנגד כל האיומים עליה, מתוך שהיא נכנסת למרוץ חימוש טכנולוגי של לוחמה מרחוק. לשם כך יש להפנות את כמחצית תקציב הביטחון הכולל לנושא לוחמה מרחוק. הכשרה, פיתוח, יצור, רכש, הטמעה, הפעלה.

שאלה: האם אין סכנה שרובוטים יפלו בידי האויב יחומשו במטענים ויופעלו כנגד מפעיליהם המקוריים?

תשובה: אכן זהו סיכון קיים והמענה לו שהכלים חייבים לשאת הגנת סייבר מתקדמת ועולה על יכולות האויב בהקינג – השתלטות עוינת מרחוק –  וכן מנגנוני השמדה עצמית של ליבתם, במקרה של אובדן או נפילה בידי אויב. בכך מאיינים כמעט לחלוטין את הסכנה הזאת, כמו גם את סכנת הינדוס לאחור של כלים.  מתרחש מרוץ חימוש בתחום לוחמת הסייבר שבו לישראל עדיפות טכנולוגית גדולה.

שאלה:  האם אתה יכול להעלות תרחישים מהמלחמה הנוכחית, בעזה, ביהודה ושומרון או בצפון של הפעלת רובוטיקה קונקרטית שיכולה להיכנס לשימוש כמעט מיד?

תשובה: ניקח את התרחיש הבסיסי: כיבוש שטח עירוני, חדירה, מודיעין ואיתור איומים, איתור וחישוף פירים, השמדת חוליות טרור, מודיעין מינהור, תפיסת שבויים, איזוקם והעברתם לידי שב"כ בעורף הלוחמה, טיהור מנהרות, השמדת מילכודים, השמדת התנגדות עוינת, סיור חדירה למנהרות לאיתור חטופים או להשמדת מחבלים.  

הביצוע: לאחר ריכוך מרחוק מהאוויר ומארטילריה של יעדים מוגדרים באתר, מודיעין שטח מכל הרבדים שנאסף מרחפנים וכטב"מים מכל הסוגים והמינים שהשטח מוצף בהם, תוך כדי חיסולים של חוליות ומחבלים. היעד, טיהור השטח מהחלק  הארי של ההתנגדות העוינת. במקבל עם מתקפת האוויר, נכנסים לשטח כלי הלוחמה היבשתיים, הנשלטים מרחוק מכל הסוגים והמינים, שופל די 9 נשלטים מרחוק לחיסוף ופינוי השטח, טנקים נשלטים מרחוק, כלי רכב חמושים נשלטים מרחוק מכל מגוון הנשקים, הטילים, ובעתיד גם הלייזרים, שיכולים להשלים את עבודת ההרג וחיסול ההתנגדות החמושה. גם תפיסת שבויים מקרב המחבלים לצורך חקירה. רובוטים על שניים, מהטיפוס של טיטאן של בוסטון דיינמיקס, יכולים לבצע איזוק למשל. השטח נשלט עכשיו 24/7 בידי מערך עצום של כלים. חדירה למינהרות, והשמדתם והכל ללא נוכחות לוחמים כל עוד האיומים והסיכון גבוה. בשלב זה השטח טוהר ונקי מאיומים. אז יכולים החיילים להיכנס לשטח לבצע את המוטל עליהם.  במהלך הקרב, נפגעו כלים, חלקם יצא מכלל שימוש ובוצעה בהן השמדה עצמית. זהו המחיר הפיננסי של הקרב, שנלקח מראש בחשבון. מחיר שבסופו של חשבון, זול לעין שיעור מאשר מחיר צבא לוחמים בשר ודם שמשלם תמיד בדם.  

שאלה: נשמעות קריאות בעולם גם מצד יצרני רובוטים על הסכנות האתיות והמוסריות של רובוטים שיכולים אוטונומית לבצע הרג של בני אדם, מה אתה אומר על זה?

תשובה: ראשית אם אנחנו נוותר על הלוחמה מרחוק, אויבינו כבר נמצאים במרוץ החימוש הזה. הלוחמה מרחוק היא הלוחמה של העתיד. כמו שלוחמי הפרשים הפולנים נקצרו תחת הסתערותם של הטנקים ותותחיהם והמקלעים והובסו מייד, כך לוחמים בשר ודם יובסו בידי הלוחמה מרחוק, שיתרונה הגדול שאינה מאבדת לוחמים בקרב, בכלים בעלי יכולות העולות בכל פרמטר על היכולות של הלוחמים והכלים המאוישים.

ישראל ניצבת בראש אומות החופש במלחמתן נגד כוחות הדיכוי והמוות של הג'יהאדיזם. היא ניצבת בראש  אומות המוסר, נגד כוחות הרצח והגנוסייד הג'יהאדיזם והפלשתינאצים. לכן חובה מוסרית עליונה מבחינתה לגייס יכולות צבאיות עודפות במלחמה זאת. לא פחות מהצדק שעמד לצד כוחות הברית במלחמתם נגד המפלצת הנאצית.

עיקר הלוחמה מרחוק הוא באמצעות מפעיל אנושי שנותן את פקודת הירי. כך שאין כאן בעיה אתית. הלוחם האנושי הוא שמחליט,  יתר על כן, הלוחמה מרחוק היא הרבה יותר מפוקחת, הרבה יותר חירורגית, איננה נתונה כלל לסערות נפש, ללחצי חיים ומוות, ושינה ומזון ופציעות ופינוי פצועים, והלם קרב והמחיר היקר של המשפחות השכולות והפציעות לכל השנים. כל אלה לא קיימים אצל הרובוטים האלה הנשלטים מרחוק. קיימת גם אפשרות לרובולוחמים אוטונומיים, לדוגמה: חיסול ממוקד של מבוקשים, או אף שבייתם,  באמצעות כלים מצוידים בזיהוי פנים עם AI מתקדם.

באותה המידה ניתן היה לאתר חטופים וחילוצם, כמו גם את תנועתם של מחבלים מבוקשים לרבות יחייא ומוחמד סינואר, בתוך שיירות העזתים שנעו דרומה באמצעות כלים המצוידים בזיהוי פנים כנ"ל.

שאלה:  מהם השלכות הלוחמה מרחוק על היצוא הביטחוני?

תשובה: הצלחותיה של ישראל תוך כדי המלחמה להדגים את עליונותם של הכלים שהיא פיתחה, ויכולתם להכריע קרב ומלחמה לא תשלום בחיי אדם, תעלה את קרנם בעולם, עד שישראל יכולה להפוך למעצמה מובילה בעולם בתחום היצוא הביטחוני. התחום יגדל משמעותית, על כל השלכותיו על כוח האדם ועוצמתה של הכלכלה בישראל, שגם היא מרכיב חשוב בביטחון הלאומי הכולל.

שאלה מהם השלכות הלוחמה מרחוק על הכלכלה?

תשובה:  מעבר ליתרונות של תעשיית יצוא ביטחוני צומחת, קיים היתרון החשוב של שחרור כוח אדם מגויס למשק, למשל כוחות המילואים שכבר לא יידרשו לגיוס לצורך מלחמה.  אציין במאמר מוסגר שעיקר הגיוס של כוחות המילואים יבוצע במערך המשמר הלאומי מבלי להוציא המגויסים מתוך מסגרת חייהם ועבודתם. המשמר הלאומי יהיה הכוח המגויס הלאומי בעל יתרונות חשובים גם מעבר להבטחת השכונות והערים מפני איום מבפנים.

שאלה: אם אתה יכול להציג קריאה אחת קצרה למקבלי ההחלטות מכל הדוקטרינה שאתה מציג?

הרובוטיקה הלוחמת היא העתיד של הלוחמה על כל סוגיה, אבל העתיד הוא כבר כאן. והדוקטרינה הנכונה היא להוציא את החיילים מהמשימות המסוכנות ולתת לרובוטים לעשות את העבודה.  כדאי שמקבלי ההחלטות יתעוררו מהר, כמו שנאלצו להתעורר משנות ההפקרות הצבאית שלהם בשבת השחורה, יבינו שמרוץ החימוש הרובוטי כבר בעיצומו ואם נמשיך לישון על האף, נגלה בעוד שנים ספורות מציאות שחורה שיכולה חלילה להביס את ישראל.

שאלה: אז מה מקור ההתנגדויות להכנסתם, מדוע לא מכניסים ומהר את השימוש ברובוטים? האם יש התנגדות להכנסת הרובוטים כי אנשים חוששים ממה שלמשל רואים בסרטים על רובוטים שמשתלטים על העולם, או שאפשר לפרוץ לתוכם, האם זה נובע מצורך אחר שקשור בהבניה של החברה, בלכידות החברתית, או בזהות שלנו אפילו?

תשובה: אציין שהבעיות עם הרובוטיקה הלוחמת נמצאות בתחום התודעה והזהות ולא בתחום הטכנולוגיה וחשוב להבין זאת.

• היסטוריית המלחמה משחר ההיסטוריה ועד ימינו מבוססת על הפעלת לוחמים בשר ודם בתוך שדה הקרב. היסטוריה זאת יצרה דוקטרינת מלחמה שהציר המרכזי שלה הוא הלוחמים וקיבעון תודעתי חזק ביותר של הלוחמים כציר המרכזי, קיבעון שבנוסף למה שמצוין להלן, קשה מאוד לצאת ממנו.
• זהות: כל זהותנו כעם ישראל המתחדש בארצו, מתבססת על אתוס הלוחם בשדה הקרב. הלוחם המחרף את נפשו הוא אהוב העם, וזה בא לידי ביטוי נפלא במלחמה הנוכחית. זהות זאת היא גם שתרמה יותר מכל גורם אחר ללכידות בעם, להתגברות על כוחות הצנטריפוגה של התפוררות, שנאות, שבטים ועדות, עמדות פוליטיות שמאיימות לקרוע את העם. צה"ל במתכונתו הלוחמת הוא כור ההיתוך האמיתי של עם ישראל. זהות זאת היא גם נחלתם של קברניטי הצבא והביטחון של תפיסת המלחמה שלהם. כך שתהיה זאת אשליה לחשוב שניתן יהיה להשליך כלאחר יד את הקיבעון התודעתי שזהות זאת גורמת ולהחליף בקלי קלות את הלוחמים ברובוטים.
• הקצונה הבכירה ומקבלי ההחלטות הביטחוניות, גם הם אמונים על חיים שלמים, הכשרה ובניית קריירה על הפעלת הלוחמים בשדה הקרב ותהיה זאת טעות לחשוב שהם יכולים להשליך מאחורי גוום את כל מה שלמדו ורכשו בעשרות שנות קריירה צבאית להחליף ציק צק דיסקט ולעבור לדוקטרינת מלחמה נשלטת מרחוק.
• התשלובת הצבאית ביטחונית כולה, לרבות התעשיות הצבאיות כמו התעשיה האווירית ורפא"ל מושקעות ראשם ורובן בתעשיית הכלים המאוישים כגון הטנקים, הנגמשים וכל השאר, שם נמצאים הלחם וגם החמאה הפיננסים של התעשיה. המעבר לכלים בלתי מאוישים הקרקעיים, ניתפס מבחינתם כירידה בהיקף הכספי של ההזמנות העתידיות ולכן אין להם תמריץ חזק בשלב הנוכחי להתאמץ לעבור לפיתוח, יצור, הטמעה והפעלה של הכלים הבלתי מאוישים. אולם אם תובן נכון דוקטרינת ההפעלה של הרובוטיקה כציר המרכזי של שדה הקרב העתידי שהוא כבר כאן, יוכלו התעשיות הביטחוניות של ישראל לצאת נשכרים מאוד מדוקטרינה זאת שבה ישראל יכולה להיות המובילה בעולם, על כל ההשלכות העצומות של היצור והיצוא של כלים אלה.

הלוחמה מרחוק תיצור הרתעה עודפת שתביא לביטחון עודף ושלום המבוסס על כידוני העליונות הטכנולוגית שישראל עוד טרם חוותה.